לְהַקְשִׁיב. אם נמאס לכם מ-Roguelikes, Deckbuilders וכדומה, אנחנו מרגישים אתכם. בתחום האינדי בפרט, יש הרבה מאוד משחקים בז'אנרים האלה כרגע, מספיק כדי שנוכל לזגוג אוטומטית בכל פעם שאנחנו רואים את המילים שהוזכרו, ולמרות שיש הרבה שחקנים טובים, זה כן מקבל קצת עייף. אז זה נהדר כשדוגמאות, כמו של רובאטינוShogun Showdown, צץ מדי פעם כדי להזכיר לנו שעדיין יש בהם זהב בגבעות. תוֹדָה.
אז למה שוגון שואודאון כל כך מיוחד, אתם שואלים? ובכן, זו אחת מהחוויות הנדירות האלה שגורמות לך להרגיש טיפש מסוג מיוחד. זה מה שכל המשחקים הכי טובים עושים. לצד שלךמבוכים אפלים ביותר' ואת שלךלתוך ההפרות, זה ממש למעלה עם קרם היבולים האחרונים.
Shogun Showdown הוא כל כך חכם ובטוח, כל כך פשוט ומעודן בלופ המשחקיות המרכזי שלו, שאי אפשר שלא להרגיש קצת מטומטם בנוכחותו. אם אתה לוקח פיקוד על פיקסל ארט סמוראי, המשימה שלך פשוטה; זז ימינה ושמאלה על סדרה של אריחים כדי להימנע מהתקפות אויב בזמן שאתה עומד בשורה ומבצע מהלכים נוצצים משלך. שרוד מהתקפה ותתמודד מול אחר לפני שתקבל בוס חכם בסוף הרמה כדי לסיים את המשמרת הנוכחית שלך. זה הלב של Shogun Showdown, והמפתחים מתבססים על זה עם טנדרים, כוחות ושדרוגים חכמים שתוכלו לבצע בחפיסת מהלכי ההתקפה שלכם כדי להערים על האויבים שלכם.
בכל פעם שאתה זז שמאלה או ימינה, או בוחר התקפה מחפיסת האפשרויות שלך, האויב שלך יעשה את אותו הדבר. זה גורם לזה להרגיש כמעט כמו עניין של קצב-פאזל, שכן הוא מבקש ממך לחשוב קדימה, לקרוא אירועים קרובים ולתכנן אילו מהלכים לבצע תוך כדי תור מהלכים מראש. לאחר שנעלת את ההתקפות שלך, כשאתה משתמש בהן, הן פועלות לפי הסדר שהצבת אותן - חץ, מכת חרב, חץ וכן הלאה. אתה יכול גם לחמוק דרך יריב אם אתה עומד לצידו, אבל אתה חייב לעמוד מולו - גם כדי להתחמק וגם כדי לתקוף - אז גם זה דורש התייחסות.
מהשילוב הצנוע לכאורה הזה של מכניקה, אנחנו מקבלים את אחת מאותן חוויות משחק שמגיעות ממש מתחת לעור שלך כמעט מיד. זה סופר ממכר, מתסכל, מרגש, מוריד עצבים. האלמנטים הנוכלים מאפשרים לך לשמור מעט על שפיותך; כשאתה מת שוב ושוב, אתה זוכה בדיוק בפרסים ופתיחת נעילה מספיק כדי להשאיר אותך מכור, והכל נראה מסוגנן להפליא במבואות ברמת הפרלקס ובעיצובים בהשראת יפן.
ישנה מפת עולם קטנה ומקסימה מכוסה בעננים שאפשר לעבור דרכה, יפן פיאודלית מפוקסלת לחתוך ולחתוך לחתיכות תוך כדי התקדמות. בין הריצות אתה יכול לקנות אריחי התקפה חדשים - בעצם, קלפים - להוסיף לחפיסה שלך. אתה מתחיל עם התקפות החרב והחרב הבסיסיות שלך, אותן תוכל לשדרג ולשדרג תוך כדי, אבל יש גם קללות, פצצות עשן ואפילו אגרוף דרקון לפתיחת הנעילה והשימוש בקרב הנצחי משמאל לימין בינך לבין החניכים של שוגון.
יש גם כישורים בשפע; טעינות משולבות מיידיות, נזקי בונוס לדקירות גב, נזקים נוספים בטווח, חריצי בריאות נוספים ומתכלים, והרבה אפשרויות מסובכות להפוך את הקרבות הקטנים והמפוארים האלה לפינוק אמיתי לשבת איתו. אין למהר, המשחק מאפשר לך את כל הזמן שאתה צריך כדי לעשות מהלך, וזה דבר מושלם לקפוץ אליו לפיצוציות קצרות פה ושם במצב נייד - מה שסביר שהוא יישאר בקונסולות שלנו בעתיד הנראה לעין.
אם אנחנו סופר בררנים, מצאנו את עצמנו צריכים להסתגל להגדרות הבקרה, לא בגלל שמשהו לא בסדר בזה, זה פשוט קצת שונה ולא השימוש במקלות האנלוגיים לקח קצת זמן להסתגל אליו כשהסתובבו. אבל מעבר לזה, מאוד מאוד קשה למצוא פגם במה שרובאטינו שירת לנו כאן.
אז, פינוק אינדי קטן ומקסים, לא פלא שהוא קיבל דירוג של 10/10 משתמשים ב-Steam, שם הוא נמצא ב-Early Access מאז השנה שעברה. Shogun Showdown מתאים באופן מושלם לסוויץ', ומשחק חובה בהפתעה כדי לשמור על דברים מעניינים בזמן שאנו מחכים ללוחמים כבדים שנכנסים.
מַסְקָנָה
Shogun Showdown הוא אינדי אינסטנט חיוני. גרעין קטן ומושלם של אלימות בסגנון פאזל משמאל לימין שמתנגן כמו סוג של משחק קצב מדמם, ויוצר חוויה ממכרת עד אין קץ שקל לקלוט ולהפסיד ממנה שעות. יש מספיק התקדמות במיומנויות כדי לשמור את זה מעניין לאורך זמן, והרבה ערבוב והתאמה בהתקפה ובקלפים המיוחדים שלך כדי להבטיח שאין שני קרבות זהים. זה חומר שחובה לשחק.
