כאשר זיכיון מבוסס משנה באופן מהותי את המשחקיות המנוסה בה הוא ידוע, זה יכול ללכת ממש טוב או די רע. לִיטוֹלMetroid Prime, למשל: העברת הסדרה לסביבת תלת מימד בפעם הראשונה התבררה כהחלטה הטובה ביותר שאפשר, והתוצאה היא אחד המשחקים האהובים והמשפיעים בכל הזמנים. בצד ההפוך,Trine 3: Artifacts of Powerהוא משחק פחות מקודמו הודות למעבר שבוצע בצורה גרועה לסביבות תלת-ממדיות מלאות, בניגוד למה שמעריצי משחקי 2.5D רגילים אליו.
עם זאת, זה רחוק מלהיות כישלון מוחלט. מתעל את סוג ההומור העליז והמוזר שנמצא בקלאסיקהמָשָׁלזיכיון, Trine 3: Artifacts of Power הוא טיול קליל לתוך עולם של קסם מיסטי, עמוס במבוכים טחובים, חופים מדהימים, יערות תוססים ועוד. שלושת הגיבורים משני המשחקים הראשונים חוזרים לכאן: אמדאוס, אשף שבמקרה מתמחה בקופסאות; זויה, גנבת עם כישרון התמודדות, וסר פונטיוס, אביר אציל עם מגן גדול ומעי גדול עוד יותר. למרות שהסיפור עצמו אינו אלא רקע מינורי לתמיכה במשחקי הליבה, הערכנו את המאמץ שהושקע בבירור בכתיבה ובעבודת הקול - הוא לא הולך לזכות באף פרסים, אבל הוא העלה חיוך על פנינו בהזדמנויות רבות.
לאחר כמה רמות היכרות המשמשות כהדרכה לכל דמות, שלושתן בסופו של דבר מתחברות יחד, ומעניקות לך את ההזדמנות לעבור ביניהן תוך כדי תנועה. הרמות מכילות פאזלים שונים הדורשים את הכישורים של כל גיבור, כך שתצטרכו לנצל את שלושתם כדי להתקדם. אתה עלול להיתקל בתהום עמוקה מלאה בקוצים קטלניים, אבל נקודת התמודדות שימושית תאפשר לזויה להתנדנד על פניה בקלות. לאחר מכן, ייתכן שתעמוד בפני פלטפורמה גבוהה שנמצאת ממש מחוץ להישג יד, מה שדורש מאמדאוס להעלות באוב קופסה שבה תוכל להשתמש כפלטפורמה מאולתרת.
כל זה נדרש אם ברצונכם לאסוף את ה'משולשים' השונים - משולשי זהב לאספנות - הפזורים בכל רמה. פתיחת שלבים חדשים אפשרית רק ברגע שתצליחו לאסוף כמות מסוימת של Trineangles, אז זה בעיקר מה שתבזבזו לעשות. זה בדרך כלל מרגיש כמו דרך לא יעילה להאריך את האורך של מה שהוא אמנם משחק די קצר, והיינו מעדיפים לראות יותר שונות במבנה המשימה ובדרישות הרמה.
המקום שבו Trine 3: Artifacts of Powers באמת מאכזב הוא במעבר שלו לסביבות תלת ממדיות מלאות. בהשוואה לכותרים הקודמים, השינוי בפרספקטיבה פישט את משחק הליבה במידה מצערת. לכל שלוש הדמויות יש סטים ויכולות תנועה מוגבלות מאוד, ולמרות שזה עשוי להיות כיף להשתמש באמדאוס כדי לתמרן אובייקטים בתוך הסביבה בהתחלה, החידוש נעלם במהירות. הניסיון היה מרוויח מאוד ממהלכים שניתנים לנעילה או עצי מיומנות, אבל למרבה הצער, החזרה מתחילה מוקדם מדי.
כדי להחמיר את הבעיה הזו, לעתים קרובות תמצא את עצמך הולך אחרי אותם משולשים מספר פעמים הודות לבעיות הנגרמות מתפיסת עומק. בעוד המשחק עבר לסביבות תלת ממדיות מלאות, המצלמה נשארת קבועה בעמדה אחת, בדומה למשחקים כגוןסופר מריו 3D Land, למרות שאין לך תלת מימד סטריאוסקופי שיעזור לך לשפוט מרחקים כאן. זה מקשה מאוד לפעמים להבחין היכן בדיוק נמצאת הדמות שלך ביחס לחפצים שמסביב - פלטפורמות או פריטי אספנות מסוימים עשויים להיראות בהתחלה כאילו הם בחזית כשהם בעצם ברקע, ולהיפך. זו בעיה קטנה בסדרה הגדולה של הדברים, אבל כזו שמעצבנת ומתמשכת לאורך כל המשחק, מה שהופך את החוויה להרבה יותר מתסכלת ממה שהיא צריכה להיות.
יש לתת קרדיט ל-Frozenbyte על השליטה המדהימה שלהם בוויזואליות של Trine 3. ניתן לצפות להגבלות גרפיות מסוימות על ה-Switch בהשוואה לקונסולות אחרות, אך הכיוון האמנותי מעולה לכל אורכו. צבעים קופצים מהמסך, והנופים בפרט נראים נפלאים, מחופי שקיעה עם אוקיינוסים נוצצים ועד יערות תוססים מפוצצים בחי וצומח. זו חגיגה ויזואלית, וזה מצער עוד יותר שהמשחק עצמו פשוט לא מסתדר בהשוואה.
מַסְקָנָה
Trine 3: Artifacts of Power הוא בשום אופן לא משחק רע. הוויזואליה שלו למופת, הדמויות מקסימות ומענגות, והטון הכללי של המשחק מתאים מאוד ל-Switch. לרוע המזל, במעבר לסביבות תלת-ממדיות מלאות, תפיסת העומק הלקויה ותחושת ההתקדמות המוגבלת באמת פוגעת בחוויה. אם אתה נהנה לאסוף פריטים, יש כאן כמעט מספיק כדי להצדיק רכישה, אבל כל השאר יהיו חכמים לעכב עד הקרובטרין 4.
