Touhou Kobuto V: Burst Battleהוא משחק לחימה ספין-אוף מ-פרויקט Touhou- סדרה של משחקי וידאו, עבודות דפוס ותקליטורים העוקבים אחר הגיבור ריימו האקורי בהרפתקאות באזור רדוף ביפן. ריימו, כמו גם הדמות המשנית של הסדרה, Marisa Kirisame, מצטרפים לשורה של דמויות שאפשר לשחק בהן כדי להילחם זה בזה קצת ולצחוק ישן וטוב על זה לאחר מכן (כי למה לא?).
בבסיסו, Burst Battle הוא משחק לחימה עם קווי דמיון מיידיים לנֶשֶׁקוPokken Tournament DX; אתה נלחם על זה בזירה תלת מימדית עם מגוון התקפות המוקצות ללחצנים שונים. כפתור ה-'A' פועל כהתקפה הראשית שלך, 'Y' הוא התקפת משנה, ו-'X' הוא התקפת טעינה - לשלושתם יש תקופת התקררות כאשר משתמשים בהם יותר מדי. ההתקפות (והשילובים הזמינים) משתנים מעט בין הדמויות וסביר להניח שתמצאו את עצמכם מעדיפים סגנונות משחק מסוימים על פני אחרים, אם כי ההבדלים הם די מינימליים לרוב. אתה גם מסוגל לקפוץ ולרוץ, מה שמאפשר לך להתחמק מהתקפות או לנוע בשדה הקרב מהר יותר, כמו גם להיות מסוגל לחסום עם כפתור ה'L'. עם זאת, הבלוק הזה נראה מאוד טמפרמנטלי, ולחיצה על הכפתור המתאים לרוב לא עושה כלום.
למרבה הצער, הלחימה היא אף פעם לא באמת החוויה המרגשת, המלוטשת והמדויקת שהיא צריכה להיות. לא הכי קל לשמור על המצלמה ולעיתים קרובות תאבד מעקב אחר מיקומו של היריב. כששחקן מופל לקרקע נראה שהוא נשאר למטה במשך גיל שלם - במהלך הזמן הזה אין שום דבר שאתה יכול לעשות מלבד לשבת ולחכות. כשתרים את עצמך שוב, תהיו מוגנים לרגע מהתקפות, וזה שימושי, אבל לרוב רוצים שמשחק לחימה ירגיש מהיר ועתיר פעולה; כל מה שקשור למשחק הזה - מהנפילות ועד לתנועה הכללית בזירות - מרגיש איטי.
מצב הסיפור של המשחק רואה אותך משחק דרך חמישה קרבות נגד יריבי מעבד לפני הפגישה עם הבוס הסופי (וזה באמת מפחיד בדרכו, המצמררת). אתה משחק מחדש את הקרבות האלה כדמויות שונות, רואה את אותו הסיפור מסופר מנקודות מבט חלופיות. זה רעיון נחמד בתיאוריה, אבל בהרצה מאוחרת יותר תתחיל להשתעמם מהדמויות שתוהות מה יכול להיות הבוס הסופי כשכבר ראית אותו אינספור פעמים. כמובן, קו העלילה הוא לא באמת החלק הכי חשוב - אבל כשזה הדבר היחיד שמפריד בין המצב הזה מכל מצב אחר במשחק, היינו מקווים ליותר.
יש גם מצב ארקייד שרואה אותך משחק משחק אחר משחק, במטרה לנצח את הניקוד הגבוה שלך של ניצחונות רצופים. הבריאות שלך מתאוששת רק מעט לאחר כל סיבוב כך שזה הופך למבחן של כושר גופני, בניסיון להבטיח שאתה מאבד כמה שפחות בריאות בכל פעם. מצב התקפת ניקוד זהה לחלוטין לארקייד פרט להגדרת הניקוד הגבוה. במקום לצבור ניצחונות, אתה צובר נקודות בהתאם למידת הביצועים שלך בכל סיבוב. אבל כמו קודם, הבריאות שלך מתאוששת רק מעט ואתה פשוט נלחם עד שאתה מפסיד.
אם אתה מחפש חוויה מרגיעה יותר (למרות שכל המצבים די רגועים למען האמת), אתה יכול לשחק נגד המחשב במצב 'VS Com' רק בשביל הכיף, לשנות את רמת הקושי של היריבים שלך, או פשוט לעשות קצת אימון אם אתה מעדיף. למרות שיש מצב אימון, לא ניתנת הדרכה אמיתית לגבי איך לשחק - כמה התקפות ושילובים רשומים בתפריט אבל המשחק אף פעם לא מסביר מה בעצם סרגלי ה-'Charge' ו-'Action' במסך הלחימה עושים. זה גם אף פעם לא מסביר איך להשתמש בכרטיס איות - התקפה חזקה במיוחד שנראית כמו פועלת באותו אופן כמו 'פרץ סינרגיה' של Pokken או 'מתקפה מהירה' של ARMS.
בנוסף, יש לך אפשרות לשחק מול אחרים באופן מקומי באמצעות מסך מפוצל, או חיבור אלחוטי מקומי (שנקרא באופן מבלבל 'VS Online'). מצב המסך המפוצל עובד בדיוק כפי שניתן לצפות, שחקן אחד לוקח את הצד השמאלי של המסך בעוד שלשני יש תצוגה משלו בצד ימין, ופועל בדיוק כמו שמצב הנגן היחיד הראשי עושה. משחק באמצעות אלחוטי מקומי מאפשר למשתמשים לשחק בקונסולות שלהם באופן עצמאי - יש לארח חדר ולחכות לחברם להצטרף. עם זאת, אין אפשרות לשחק עם שחקנים ברחבי העולם באינטרנט.
המצגת בתוך התפריטים והסיפורים של המשחק יפהפייה, וכוללת איורים נפלאים של דמויות מהסדרה. עם זאת, למרבה הצער, לא ניתן לומר את אותו הדבר על משחק הלחימה עצמו - הדמויות נראות מעט 'מגושמות' וכדי לזוז הן למעשה צפות לאורך הקרקע במקום ללכת. זה מסכם את המשחק בסך הכל; הכל מרגיש קצת חלש, אף פעם לא ממש מממש את השאיפות שלו ונופל בכל צעד. עם חלופות לחימה כל כך מעולות שכבר זמינות בקונסולה, הסיבה היחידה שאנחנו באמת יכולים לראות לרצוננו היא להשיג לעצמך חלופה זולה יותר. הבעיה כאן היא שזה בעצם לא כל כך זול; ההבדל במחיר בין זה לבין מהדורות הלחימה העיקריות אינו משקף במדויק את ההבדל באיכות.
מַסְקָנָה
המעריצים של פרויקט Touhou עשויים לקבל קצת הנאה אך ורק מלראות את הדמויות האהובות עליהם שוב על המסך הגדול (או הקטן), אבל זה לא ספין-אוף לחימה איכותי. הקצב האיטי של המשחק, העלילה הלא מעניינת והיעדר כל אישורי לחימה רציניים משאירים הרבה מאוד מה לרצות. אם המשחק היה זול בהרבה, אתה יכול להצדיק רכישה בגלל סיבובי לחימה מהירים וקלים להגדרה; עם זאת, כפי שהוא נראה, ייתכן שעדיף להשאיר את זה לבד.
