כשאתה קורא את המילים "התרסקות" ו"מהומה" בכותר של משחק, זה רק טבעי לחשוב שהוא יכלול משחק מלא אקשן, תזזיתי וכמות בריאה של הרס מפוקפק. עם זאת, למרות היותו הרסני מרמז,Mayhem של קראש סיטיהוא משחק שלא עומד בשמו שלו. למרות שהוא בהחלט מחזיק ערך בידורי מסוים ומתעסק במקצת עם מה שהוזכר לעיל, זוהי חוויית חותך עוגיות שבסופו של דבר מזעזע בתחומים מרכזיים רבים.
במהותו, Crash City Mayhem דומה ל-נֶהָגסִדרָה. מצב הסיפור של המשחק שם אותך בנעליו של מרגל לשעבר שהפך לשליח בעל כישרון לנהיגה מסוכנת; על פני סדרה של משימות, עליך לבצע מספר עבודות מזדמנות הקשורות לרכב עבור ארגון עם כוונות מפוקפקות. זה לא הסיפור הכי מקורי או מרגש, אבל הנרטיב לפחות עושה עבודה טובה כדי שהכל יתקדם בקצב הגון.
המשימות המוצעות הן די מגוונות, החל מעבודות פגע וברח פשוטות ועד גניבת מכוניות-על ומרגלים. בתוך המשימות עצמן, בדרך כלל יש מספר יעדים להשלים, והשינוי המתמיד במיקוד אכן עוזר להחזיק את תשומת הלב שלך במקרים מסוימים. עם זאת, הבעיה היא שחלק מהמשימות משעממות להפליא מלכתחילה, כתוצאה מהיותן חוזרות ונשנות ולא מאתגרות במיוחד. לדוגמה, משימה אחת מרגלת אחרי מישהו במשך כמעט רבע שעה, ובמהלך הזמן הזה אין כמעט סיכוי להיתפס, שלא לדבר על כך שנהיגה בפזיזות אינה מושכת תשומת לב כלשהי; כל העניין פשוט מרגיש נמשך ללא סיבה אמיתית. יתר על כן, יש רק שש משימות ייחודיות בסך הכל; המשחק מרופד במספר אתגרי משנה, כמו מצב קשה, בתוך כל משימה כוללת. אין גם מצב מרובה משתתפים, כלומר ערך השידור החוזר של הכותר הזה די מוגבל.
יתר על כן, העולם של המשחק פשוט מרגיש קצת חסר חיים. הסביבות בשום פנים ואופן לא עקרים, אבל אתה מוגבל בעיקר להרוס דברים קטנים כמו מקלטים לאוטובוסים, דוכני מזון וכלי רכב אחרים. למעשה לא ניתן לזרוע הרס מוחלט או לעשות משהו באמת מרהיב בהקשר הזה. כתוצאה מכך, יישומו נראה כמו מחשבה שלאחר מכן; אם זה היה נעשה בקנה מידה גדול יותר והופך למוקד הליבה של המשחק, אז אולי המשימות היו הרבה יותר מרגשות.
עם זאת, כשזה מגיע להיבטים הטכניים האחרים, Crash City Mayhem הוא למעשה די מוצק. הפקדים הדוקים, יש תחושת מהירות מרשימה ומבחינה ויזואלית זה משחק לא רע למראה. ראוי לציין במיוחד את דגמי הרכב, הכוללים פרטים מורכבים ומשתנים באופן הולם כדי לשקף את הנזק שנגרם. נוסף על כך, הוא כולל פסקול רוק אנרגטי המשלים את מהירות המשחק. כדאי לציין ש-Cash City Mayhem אינו מכיל סביבות עולם פתוח שתוכלו לחקור, הוא פשוט עשוי להיראות כמו שהוא; יש קצת חופש באזורים מסוימים, אבל לרוב אתה הולך בדרך ליניארית למדי. במובנים מסוימים זוהי הזדמנות שהוחמצה, במיוחד כאשר אתה מביא בחשבון שהמשחק כולל מצב "ריצה חופשית". עם זאת, אנו מתארים לעצמנו שהסביבות היו מיועלות על מנת להבטיח ביצועי משחק חלקים יותר; קצב הפריימים של המשחק נאבק במקומות כמו שהוא, והיות סביבות גדולות שלא לצורך היו מחמירות זאת עוד יותר.
אחרת, התאמה אישית של הרכב שלך היא עוד תכונה ראויה להערצה, המאפשרת לך לכוונן את הביצועים, הצבע והתכונות שלו. זה מפתיע לכמה עומק אתה יכול להיכנס, כשהמשחק אפילו מאפשר לך לבחור לשנות מתלים קדמיים ואחוריים או צמיגים בנפרד זה מזה. עם זאת, זה - יחד עם שאר התכונות הגואלות שלו - פשוט לא מספיק כדי להפוך את Crash City Mayhem לחוויה שווה באמת.
מַסְקָנָה
עם כל מה ש-Cash City Mayhem עושה נכון, זה גם משתבש לא מעט. מנקודת מבט טכנית, הוא נראה הגון, שולט היטב וכולל פסקול משעשע. עם זאת, החוויה הכוללת סובלת מהיותה חוזרת וחסרת ברק, שלא לדבר על העובדה שמרכיבי ההרס מוגבלים עד מאוד. אם אתה חובב משחקי נהיגה ומסוגל להסתכל מעבר לחסרונות שלו, אז Crash City Mayhem עשוי להיות בשבילך; רק תיזהר שזה משחק קצר להפליא עם ערך שידור חוזר קטן.