אם אתה אחד מאותם בני מזל ששיחקתם את מריו ולואיג'י סופרסטאר סאגה ב-GBA, תבינו את ההייפ מאחורי המשחק החדש הזה. מתרחש לאחר אירועי ההרפתקה שלהם ב-GBA מריו ולואיג'י נקראים שוב להחזיר את השקט לממלכת הפטריות האהובה עליהם. הפרק הקודם ראה אותנו משחקים בתור מריו ולואיג'י, ובכן, הם שמרו על אותה נוסחה כאן... כמעט. בייבי מריו ובייבי לואיג'י מתאחדים עם עמיתיהם הבוגרים כאשר קווי הזמן מתעוותים על ידי ה"שרום". השרום הם פטריות סגולות שמטרתן להשתלט על העולם.. זה קצת הזכיר לי את מלחמת העולמות. אתה יכול גם לצפות לראות גרסאות צעירות יותר של דמויות היקום של מריו וכמות נכבדת של זמן קפיצה.
Partners in Time משחק בעצם כמו קודמו, למי שלא מכיר אתאר את האלמנטים הבסיסיים. דבר ראשון, המשחק הוא RPG מבוסס תורות עם קצת יותר אקשן מהמערכת הרגילה מבוססת תורות. במהלך המשחק תתחלפו בין מאבקים כמו מריו ולואיג'י, התינוקות או שניהם בדיעבד. כאשר כל הארבעה נמצאים בקרב ביחד הם מתפצלים לזוגות של מריו וביבי מריו ולואיג'י וביבי לואיג'י. כל זוג יתקוף ויגן ביחד אבל המבוגרים ייקחו את הנזק העיקרי. שחקנים יצטרכו ללחוץ על כפתורים בדיוק ובתזמון על מנת לשחרר את מלוא הפוטנציאל של התקפות וזה אותו הדבר גם כדי למנוע נזק. ישנם 3 סוגי עבירות, התקפת קפיצה, התקפת האמר והתקפות פריט של אחי. לכל שיטה של התקפות אלה יש מאפיינים משלה וניתן להשתמש בכל 4 האחים ביחד או בנפרד. למשל כשאתה עושה התקפת קפיצה עם מריו ובייבי מריו הם קופצים יחד ויוצרים התקפה משולבת (זה נכון לגבי זו של לואיג'י). אם הייתם לוחצים על כפתור ההתקפה של בייבי מריו בדיוק כשהוא עומד לפגוע באויב הוא יגרום יותר נזק ומריו המבוגר יזנק שוב לאוויר, תעשה את אותו הדבר איתו ונגרם עוד יותר נזק. מתקפת הפטיש עוקבת אחר כללים קבועים דומים שבהם אתה צריך לסירוגין על איזה אחים תוקפים כפתור שאתה לוחץ. כשזה מגיע לפריטים של האחים זה קצת מגוון, לחלקם יש לך ללחוץ על כפתור כמה שיותר מהר בעוד שאחרים יגרמו לך ללחוץ על כפתורי ההתקפה שלהם בסדר מסוים, לפריטי האחים לוקח קצת זמן להתרגל. אלמנט זה של אינטראקציה לקרבות מאפשר לך להרגיש מעורב יותר ומגביר את ההנאה מהמשחק... וזה לא נעצר רק שם עם התקפות! בעוד שאתה בהגנה אתה מסוגל לחסום/להימנע/להתנגד כמעט לכל התקפה שמגיעה בדרכך. איך אתה עושה את זה פשוט, כאשר אויב תוקף מופיע כפתור ההגנה המתאים (קפיצה או פטיש) אם אתה לוחץ על הכפתור הזה בזמן הנכון אתה נמנע מכל נזק ויש לך סיכוי לפגוע באויב שלך. שליטה במערכת זו מגיעה עם הזמן והתרגול ובהמשך המשחק תסתמך מאוד על היכולת שלך להימנע מנזק. בנוסף על מסך הקרב ישנה גם אפשרות "לברוח" (מובן מאליו) וישנה אפשרות "פריטים" שמורכבת מפריטי הבריאות והחייאה הרגילים. כל עוד אתה שומר על נקודות הבריאות שלך מעל 0 בקרב, הכל נשאר Peachy... מבינים?
מערכת הקרב היא רק מרכיב אחד שהופך את המשחק הזה... אפילו לא התחלתי בסיפור ובהרפתקאות. המשחק די ליניארי במיוחד כאשר משווים אותו לפרק הקודם, נראה היה שה-N הגדול צמצם את צד החקירה. עם זאת, הסיפור עדיין שומר על אורך בריא של כ-20 שעות, כך שזה בשום אופן לא משחק קצר. לכל היותר תמצאו את עצמכם נזרקים אחורה בזמן דרך פורטל (בעוד שפורטלים רבים נראים, תגלו שברוב הפעמים יש לכם רק אפשרות אחת) וברגע שסידרתם את הניקוד בעבר תיזרק חזרה לעתיד, חזור על התהליך עד סוף המשחק. למרבה הצער, לפעולות שלך בעבר אין ממש השפעה על ההווה ולכן זה מאכזב מעט את העלילה. הרמות עצמן כולן בגודל ובאורך הגונים, יש להן מגוון נחמד של חידות לפתור והרבה שעועית מוסתרת, אני לא אומר יותר. פאזלים במשחק מורכבים בדרך כלל מחבטות בלוקים היוצרות פעולה במקום אחר, מכיוון שאתה יכול להפריד לצוותים זה אומר שהרבה מהחידות כוללות חילופין בין האחים השונים. לכל אח יש יכולת משלו שעוזרת לפתור כמה מהחידות הייחודיות, בייבי לואיג'י יכול להתחפר מתחת לאדמה, בייבי מריו מכה דברים עם פטיש, לואיג'י יכול לרחף לזמן קצר ומריו מתגלגל בכדור. אתה יכול גם לזרוק את התינוקות באוויר כדי להגיע לפלטפורמות גבוהות, בתנאי שהם על כתפי האחים הגדולים כמובן. לרמות יש סיפור משלהן שיעסיק אותך וישעשע אותך כך שזה לא רק לחימה ופתרון חידות. הסיפורים האלה עוסקים בתעלולים של השרום, באוור ולעתים קרובות יותר משילוב של שניהם. מצב הרוח של המשחק קליל מאוד, רוב הפעמים שהסכנה בה נמצאים האחים היא יותר מצחיקה מאשר רצינית. אני לא באמת יכול לחשוב על הרבה משחקים שהצחיקו אותי בקול בעבר, Partners in Time היה אחד מאלה.
מצלמת המשחקים ממוקמת בנקודת מבט איזומטרית (מוצלב 2D-3D) באותו סגנון בדיוק כמו Superstar Saga. זה איפשר מערכת חזותית חדה וקלה לעיניים, אבל זה לא דחף את המערכת לשום מקום קרוב למה שיש ל-Mario Kart/64. אני ממש לא רואה בזה דבר רע... המשחק פשוט לא יעבוד בתלת מימד אז זו קריאה חוקית מנינטנדו. בעוד שחלק מהאנשים יבקרו אותו על חוסר השימוש במסך מגע, אחרים, כמוני, לא יפריעו. לא צריך לגרום לכל משחק להשתמש במסך המגע, במיוחד אם הוא עובד טוב כמו המשחק הזה. למשחק יש תצוגות בשני המסכים כך שזה לא כאילו המסך התחתון נעשה מיותר לחלוטין. השימוש הטוב ביותר שאתה מקבל פעולת מסך כפול הוא כאשר האחים מופרדים וקבוצה אחת נמצאת על המסך העליון והשנייה בתחתית. השימוש במסך כפול זה מספק גם הרחבה למסך הקרב ותצוגה של מפה מינית אבל לא הרבה יותר. זה לא עושה את המשחק יותר גרוע באמת, Superstar Saga היה בעל אופי דומה באמצעות מסך אחד וזה עדיין היה משחק מעולה.
הסאונד במשחק די מרשים ומדי פעם שומעים דיאלוגים פשטניים, לרוב זה סתם קשקוש כדי לסמל את הדיבור אבל השמות הם בעיקר קוהרנטיים. אני מרגיש שהקולות האלה הם חלק בלתי נפרד מההומור וההנאה מהמשחק, למרות שאתה יכול להבין מעט חלק מהתגובות של האח היו מצחיקות. המוזיקה במשחק אופיינית ליקום מריו, לא דבר רע מכיוון שהיא נשמעת טוב ומתאימה למשחק היטב.
מַסְקָנָה
אני יכול לספור ביד אחת את כמות ה-RPG's מבוסס מריו, זה לא היה מוקד גדול עבור נינטנדו. בהתחשב בנקודה הרכה שלי למכניקה מבוססת סטטיסטיקה ולמהומה מבוססת-תור בשילוב עם המרכיבים הנוספים של נער מעריץ של נינטנדו, הופכים את זה לאחד המשחקים המובילים שלי. החיסרון היחיד במשחק הזה הוא שברגע שהכל נגמר לא ממש מתחשק לך לשחק בו מיד אחר כך, יש גם את הבעיה של פעולות העבר שלך משפיעות מעט על העתיד.
הכסף שלך יושקע היטב בקניית המשחק הזה מכיוון שיש לו 20 שעות משחק וסיפור קלאסי, אבל אין ערך שידור חוזר מיידי. חובבי מריו א/או לואיג'י לא צריכים לוותר על משחק הדור הקלאסי הזה, היה נחמד לשחק בו, לשחק בו, נחמד!
