בעוד המשחק היה השני הממוספרFinal Fantasyכאשר הוא שוחרר בצפון אמריקה בשנת 1991, זה למעשה הערך הרביעי בסדרה בגלל מהדורת ה-8 סיביות השנייה והשלישית שנותרו ביפן באותה תקופה. היא סימנה את הופעת הבכורה של הסדרה בקונסולת ה-16 ביט של נינטנדו והוסיפה לא מעט אלמנטים משחקיים חדשים לתמהיל, כלומר מערכת Active-Time Battle החדשה של Square, שתגביר מאוד את יכולת המשחק ותחושת האסטרטגיה של המשחק. במשך השנים. המשחק ראה מהדורות ועיבודים מחודשים ברבות מקונסולות המשחקים המודרניות יותר, כולל שחרור במערכת ה-Nintendo DS תחת השם המספרי הנכון Final Fantasy IV, אבל זו מהדורת הסופר נינטנדו המקורית שעדיין תופסת מקום מיוחד ברבים ליבם של מעריצי RPG. אז איך בדיוק מחזיקה הקלאסיקה הזו?
המשחק בFinal Fantasy IIאף פעם לא מתרחק מדי ממושגי הליבה הרגילים ששימשו ברבים ממשחקי הקונסולות הקודמים של תקופת הזמן. רוב הנסיעות שלך יעבירו אותך על פני מפת עולם שבה תתקל במספר רב של קרבות אויב אקראיים לאורך הדרך. אלה הופכים לחלק אינטגרלי מאוד מהמשחק מכיוון שאתה צריך אותם כדי להרוויח כסף ולצבור ניסיון עבור הדמויות שלך כדי שיוכלו לעלות רמה ולהיות חזקות יותר. אתה גם תבלה הרבה זמן בדיבור עם תושבי העיר הרבים במהלך המשחק כדי לקבל תובנות חשובות לגבי מה יהיה בסופו של דבר הצעד הבא שלך במשחק. כמובן שתוכלו גם לרכוש שריון, כלי נשק ופריטים מיוחדים טובים יותר גם בערים אלו.
נגיעה חדשה ומעניינת ב-Final Fantasy II היא מערכת Active-Time Battle. זה בעצם מאפשר לקרבות להתנהל בזמן אמת, אבל מאלץ את הדמויות שלך להמתין פרק זמן קצר בין בחירת הקרב. זה גם הופך את הלחימה באויבים לקצת יותר מסובכת מכיוון שניתן לתקוף כמה אויבים בהצלחה רק במרווחי זמן ספציפיים לאורך הקרב. זה אומר שיהיו מקרים שבהם תצטרך לסגת מההתקפות שלך. עם זאת, זה מספק הזדמנות טובה לנהל את המסיבה שלך ולבצע כל שחזור או ריפוי שעשויים להיות נחוצים באותו זמן. זרקו את היכולת לשלוט כעת בחמש דמויות במפלגה שלכם במקום בארבע שהיו זמינות בעבר, ומה שיש לכם הוא מערכת קרב הרבה יותר מעוגלת ואסטרטגית בסך הכל.
משחק Final Fantasy II נעשה מהנה יותר ויותר הודות לתוכנית הבקרה החלקה והאינטואיטיבית שלו. השליטה בדמויות ובחירת פקודות התפריט היא מהירה וקלה ואפילו רכישה, מכירה ושדרוג של פריטים במשחק הם די פשוטים לביצוע, אפילו בקושי. זה ברור מהמשחק ש-Square רצה להדק את העניינים וזה באמת הופך משחק שכבר ניתן לשחק בו להרבה יותר קל לניווט ולשלוט בו. מהירות ההתקדמות הכוללת של המשחק עשויה להיות מעט איטית בסטנדרטים של היום, אבל היא נשארת חווית RPG קלאסית ניתנת למשחק עבור אלה שמוכנים להשקיע בה את הזמן.
ל-Final Fantasy II אולי אין את הכישרון הוויזואלי של ההמשך שלו, אבל זה עדיין עליית מדרגה טובה מהגרסאות של 8 סיביות. האזורים במשחק כולם מגוונים למדי וחלקם מראים כמות מפתיעה של פרטים בבנייה ובערכות הצבעים החיות שלהם. האויבים שאתה לוקח בקרב כולם מאוד מפורטים ומצוירים היטב, אם כי מעט נוקשים מחוסר כל סוג של תנועה, והתפריטים מוצגים היטב וברורים וקריאים מאוד לקריאה. ובדומה להרבה מהדורות אחרות של סופר נינטנדו, יש כמה קנה מידה וסיבוב ישן וטוב של מצב 7 שמושלכים פנימה כדי להחיות קצת יותר את הדברים מעת לעת.
כשזה מגיע לפסקול RPG, מעטים יכולים להחזיק נר לכבודה של הכיכר הגדולה. Nobuo Uematsu, שהלחין כמה מפסקולי הקול הגדולים ביותר בתולדות משחקי הווידאו, עשה עבודה מושלמת בהעברת מצבי הרוח והנושאים הרבים המתרחשים לאורך המשחק באמצעות מנגינות הפסקול המועילות לעתים קרובות לאורך המשחק. זו דוגמה קלאסית של השקעת זמן ומאמץ נוסף כדי לבצע את העבודה כמו שצריך, וזה בסופו של דבר משלם דיבידנדים גדולים במוצר המוזיקלי המוגמר. יש סיבה שהוא הפך למוכר גדול בשוק פסקול המשחקים ולא ייקח לך הרבה זמן לגלות למה זה.
מַסְקָנָה
כן, Final Fantasy II מתחיל להראות את גילו, וזה מובן בהתחשב בכך שהמשחק מתקרב לגיל 20, שלא לדבר על העובדה ש-RPG של קונסולות עשו כברת דרך בתקופה ההיא. עדיין יש משהו מקסים ומרתק בקלאסיקה, עדות לכוח העמידה שלה, וכל מעריץ RPG שאולי החמיץ את הכותר האגדי הזה צריך רק לנסות את המשחק כדי לראות על מה כל המהומה. ב-800 נקודות Wii בלבד, אתה מקבל הרבה RPG תמורת הכסף שלך, שלא לדבר על אחד ממשחקי התפקידים הגדולים בכל הזמנים של זמננו.