בלוקים נופלים על המסך והשחקן צריך למקם אותם כדי ליצור קווים. קבל קו וזה נעלם. קבל מספר שורות עבור נקודות נוספות. משחק הפאזל הנופל של אלכסיי פאג'יטנוב הועבר למערכות רבות ושונות במהלך השנים, כולן בעצם משחקות אותו דבר, רק מובחנים על ידי מגוון המצבים הזמינים מגרסה לגרסה.
ב-V-Tetris, מצב A הוא מצב המשחק ה"אינסופי" הסטנדרטי שבו אתה מנסה להשיג כמה שיותר קווים ונקודות. זה מתחיל לאט, אבל כל 10 שורות הרמה עולה אחת ויש עלייה במהירות, אז למרות שיש לך מספיק זמן להחליט איפה למקם בלוקים בהתחלה, ברמות מאוחרות יותר, כשהמסך שלך מתמלא, דברים להיות הרבה יותר קשה. אם אתה רוצה קצת יותר אתגר מהכיבוי, ניתן לשנות את רמת ההתחלה שלך מ-0-19.
מצב B מחייב אותך לנקות 25 שורות, ושוב ניתן לשנות את רמת ההתחלה שלך (0-9) וכך גם כמות הבלוקים שכבר ממלאים את המסך. עם רק 25 שורות שדרושות כדי להצליח, כדאי לנסות להשיג כמה שיותר כפולות כדי להגדיל את כמות הנקודות שלך.
שני המצבים הללו הופיעו בפורט הקלאסי של Game Boy ששוחרר שש שנים קודם לכן, לא מפתיע בהתחשב במפתח Bullet-Proof Software היה מעורב בשניהם. למרות ש-V-Tetris מאבד את אפשרות 2 השחקנים של קודמו, הוא מוסיף מצב משחק שלישי.
כמו הראשון, המצב השלישי הוא אינסופי וניתן להגדיר את רמת ההתחלה שלך בין 0-19. ההבדל הוא שבאמצעות כפתורי L ו-R (או משטח D ימני) המסך מעביר בלוק שמאלה או ימינה. לא ניתן להזיז אותו על ידי החזקת הכפתורים למטה, כך שאם אתה רוצה להזיז יותר מבלוק אחד אתה צריך להמשיך להקיש, וזה מעט מעצבן. גודלו של מגרש המשחקים מוכפל כאשר כל הבלוקים באזור הלא בשימוש כרגע נראים ברקע. תחשוב על אזור המשחק כגלילי ותבין איך זה עובד. מכיוון שזה רק הבלוקים שנראים זזים זה נראה קצת מוזר בהתחלה אבל ברגע שמתרגלים לזה יש הרבה כיף להנות.
בהתחלה נראה שיש מקום נוסף שבו ניתן להפיל בלוקים. אחרי הכל, אם אין מקום שימושי לשים את הבלוק הנוכחי, אתה יכול פשוט לדחוף את הבלוקים קדימה עד שתמצא חלל ריק או מקום להכניס אותו ולהכניס לך כמה שורות. עם זאת, עד מהרה אתה מגלה שיש לך הרבה קווים פוטנציאליים שנבנים וכשחתיכה מתחילה ליפול אתה צריך לחשוב איפה יהיה המקום הטוב ביותר לשים אותו. לדוגמה, אם חתיכה ישרה נופלת, עליך להחליט אם להכניס אותה לפער של שני בלוקים עבור דאבל מובטח, או להקיש משם בתקווה להגיע לצד הנגדי של אזור המשחק שבו יש פוטנציאל טטריס.
במצב C אתה באמת צריך לקבל מספר שורות: אתה עדיין יכול לקבל קווים בודדים אבל זה גורם ליצירה ישרה ליפול לאזור הרקע וכמובן שהיא לא נוחתת בשום מקום שימושי. לפעמים שורה אחת היא כל מה שאתה יכול להשיג ויש צורך להימנע מלמלא את המסך שלך, אבל זה אומר שאתה צריך לפקוח עין על הרקע כדי לוודא שהדברים לא יוצאים משליטה שם.
בהשוואה לכמה גרסאות של טטריס שלושה מצבים הם לא כל כך הרבה, אבל השלושה כאן כולם טובים ויעסיקו אותך לזמן מה. יש טבלאות ניקוד גבוה לכל מצבי המשחק, אך למרבה הצער אין פונקציית שמירה, כלומר התהילה שלך נמשכת רק כל עוד המכונה מופעלת.
מבחינה גרפית אזור המשחק הוא מה שהיית מצפה. זה דו-ממדי והתצוגה האדומה והשחורה פירושה שמשתמשים בדפוסים שונים עבור הטטרומינו ולא בצבעים. כל הבלוקים משתנים לאותה דפוס פעם אחת במקומם וכשמקבלים קו הוא דוחף מעט קדימה לפני שנעלם. במצב C, אזור המשחק נראה קצת יותר תלת מימדי בגלל הבלוקים שאתה יכול לראות ברקע.
יש שני רקעים לבחירה עבור כל מצב (אחד סטטי, אחד מונפש) והם בתלת מימד, אם כי רק במעט, ככל הנראה כדי לא להסיח את הדעת מדי. הם כוללים דברים כמו שדה כוכבים, סצנה תת מימית ודרקון מחוץ לטירה. בתיאוריה זה שומר על דברים מגוונים, אבל כמובן ברגע שאתה באמת נכנס למשחק שלך אתה לא מתמקד בשום דבר מלבד אזור המשחק.
צלילים הם מה שהיית מצפה ממשחק טטריס כשאתה מסתובב ומפיל בלוקים למקומם, אבל המוזיקה מאכזבת. עבור מצבים A ו-B יש שלושה רצועות זמינות או שאתה יכול לבחור לשחק בלי; יש רצועה רביעית בלעדית למצב C אבל באופן מוזר זו האפשרות היחידה שלך.
הרצועה הראשונה נשמעת מרווחת. זה מייבב קצת וחוזר על עצמו - למרות שזה לא מעצבן זה פשוט לא נראה מתאים לטטריס. השני מתחיל בצורה דומה אבל אחר כך עושה משהו שונה: למרות שהוא לא בכייני כמו הראשון, עם זאת הוא קצת צנום מדי. לרצועה השלישית שוב יש תחושה מרווחת אבל היא נשמעת הרבה יותר מהנה, וכך גם הרצועה במצב C. שניהם משתלבים היטב עם המשחק ולא עושים שום דבר כדי לעצבן למרות שהם לא קליטים במיוחד - בטח לא בלתי נשכחים כמו Korobeiniki (Game Boy A-Type).
מַסְקָנָה
V-Tetris לא מרוויח שום דבר מלהיות ב-Virtual Boy שכן אפקט התלת-ממד משמש רק עבור הרקעים. המוזיקה יכלה להיות טובה יותר והיא נפגעת מכך שאין תכונת שמירה לציונים הגבוהים. עם זאת, זה עדיין טטריס, שהוא פשוט וממכר כמו שהיה אי פעם ומצב C מצוין.
