כשמסתכלים על ספריית משחקי ה-DS ניכר כי מירוץ הוא ז'אנר נדיר, כאשר מרוצי אופנועים הם אפילו יותר; משחקים כאלה נוטים לייצר מעט התרגשות בגלל היכולות הגרפיות המוגבלות של ה-DS והבקרות העלולות להיות מביכות. למרות זאת, האם Moto Racer DS - היציאה הראשונה של הסדרה מאז 2002 - תוכל לירות על כל הצילינדרים?
Moto Racer DS הוא ללא ספק אחד מהכותרים הטובים יותר של הז'אנר עבור ה-DS מכיוון שהוא מצליח לארוז מספיק מגוון כדי להצדיק שידורים חוזרים - סגנונות המשחק השונים שומרים עליו רענן למשך זמן רב יותר מהצפוי. מה שמוצע כאן הוא משחק אופנוע עם ארבעה מצבי משחק שונים: Moto GP, Traffic, Super Cross ו-Frestyle. Moto GP הוא מערך רייסר קלאסי שבו שחקנים מתמודדים מול AI מחשב במבחר מסלולים שניתן לשחק בהם בכמה מצבים: אליפות, מרוץ יחיד, מבחן זמן ומרובה משתתפים. אליפות היא עמוד השדרה של המרוץ לשחקן יחיד כאן: ישנן ארבע רמות קושי שונות לפתיחה, כאשר הגביע הרביעי והאחרון, "סיבוב עולמי", מחייב את השחקן להיות במקום הראשון בכל המירוצים הקודמים - משימה אדירה עם שמונה עשרה מסלולים בהיצע. מרוץ יחיד ומבחן זמן הם בדיוק מה שהיית מצפה, ומשחק מרובה משתתפים מאפשר לך להתחרות במעגלים עם חברים.
כל אחד מהמעגלים הזמינים ב-Moto Racer מגוונים ונעימים, אם כי מעט גנריים עם תפאורות זהות שגורמות לך להרגיש כאילו כל המעגלים נראו במקום אחר בעבר - אם כי כמה מגוון יכול להיות למשחק מירוצים מבחינת הרקע. ניתן לטעון לויכוח. ישנם ארבעה עשר אופניים זמינים לשימוש השחקן, כאשר ההבדלים בין כל אופניים אינם רק אסתטיים. לכל אופניים יש מפרט אישי עם חוזקות וחולשות שונות המעניקות למשחק רמת עומק נוספת - כל אופניים מציעים חוויה קצת שונה. הנפח העצום של מה שמוצע רק במצב Moto GP הוא באמת מרשים; זה יכול להיות כמעט משחק בפני עצמו.
עם זאת, החומר לא מסתיים רק במצב Moto GP: Super Cross מציע חוויה אחרת לגמרי שבה השחקן מאותגר לעשות טריקים על גבי אופני שטח על פני מבחר של שתים עשרה הגדרות מבוססות זירה המשתנות בקושי ובגודל. מגוון של אתגרים זמין עבור השחקן להשלים ויש מבחר שונה של אופניים לבחירה - כל אחד, כמובן, עם החוזקות והחולשות הספציפיות שלו. "מערכת הטריקים" הקיימת כאן היא די קלה להשגה, שכן, לכל היותר, היא דורשת מהשחקן פשוט ללחוץ על כפתור כתף יחד עם כיוון ב-D-pad.
מתפצל מעט מחוויית האופנוע המקצועי האופיינית הוא מצב ה"תנועה". הנחת היסוד כאן היא פשוטה: השחקן ממוקם על כביש סואן מלא בתנועה ומאתגר לעשות אותו להקיף את המעגל בפרק זמן מוגדר תוך הימנעות מתנועה מתקרבת. יש בסך הכל עשר משימות במצב הזה עם שמונה אופניים שונים ועשרה מעגלים חדשים ומרשימים למדי. יש גם אפשרות ללכת ראש בראש עם שחקן אחר כדי לראות מי יכול לתמרן בצורה הטובה ביותר את התנועה - קטל גדול!
מצב חופשי מאתגר את השחקן לשלוט בכמה טריקים על אופניים על פני ששת המעגלים המופיעים או האצטדיון הגדול שבו אתה יכול להתאמן. יש הרבה טריקים שצריך ללמוד ואפילו כמה נסתרים שהשחקן יצטרך לעבוד לקראת פתיחת הנעילה. בסך הכל, יש הרבה מה לגלות כאן וזה אולי אחד הנוספיםטריקיםאזורי המשחק.
מבחינת מצגת, בסך הכל Moto Racer די מרשים למראה. המעגלים בכל המצבים מפורטים למדי והאופניים עצמם מוצגים די טוב - לא באמת ניתן היה לצפות להרבה יותר מכותר של Nintendo DS. נראה שהמפתחים ניצלו עד תום את הכוח הטכני של ה-Nintendo DS, כשההחלפה היחידה היא התפריטים מעט משעממים. בכל הנוגע לאודיו, למשחק יש פסקול די סטנדרטי מלא במוזיקה גנרית למדי, מעט מייגעת. לכל היותר, האפקטים הקוליים עושים את העבודה אבל רעשים כמו צליל של אופנוע יכולים להצטמרר במקצת במעגלים ארוכים במיוחד.
Moto Racer כנראה ניסה לתת מענה לפקדי מסך המגע והכפתורים על ידי כך שהציע לשחקן שני מנגנוני שליטה שונים: שימוש ב-D-pad להיגוי וכפתור A כדי להאיץ, או שימוש בחרט כדי לעשות הכל על מסך המגע. אמנם הכללת מערכת בקרה עם מסך מגע נחמדה, אבל הביצוע קצת מסובך - מערכת ה-D-pad היא ללא ספק שיטת הבקרה המתאימה יותר. אפילו באמצעות שילוב הכפתורים, הפקדים עדיין לוקחים זמן להתרגל אליו מכיוון שהמשחק חסר כל סוג של הדרכה אינטראקטיבית ובקרת אופניים - זה די מסובך לשלוט בפקדים וללמוד לסובב פינות כמו שצריך כאשר מתחילים. עם זאת, ברגע שהפקדים מושכים, יש מעט דברים נוספים ללמוד מלבד טריקים בקטע החופשי של המשחק. חשבנו שעקומת הלמידה הזו היא חיסרון למשחק שכן, למרות שהיא בהתחלה מאוד תלולה, היא בסופו של דבר הופכת קלה עד לנקודה שבה אתה יכול לזכות בניצחון בכל מירוץ.
מַסְקָנָה
בסך הכל, Moto Racer DS הוא כותר חזק למדי עבור ה-Nintendo DS שמציע את אחת מחוויות המירוץ הטובות ביותר שסביר למצוא בפלטפורמה. יש הרבה מאוד מגוון שאפשר למצוא, ואם משחקים במלוא הפוטנציאל, יש אריכות ימים אמיתית. גם לאחר השלמת כל האתגרים של המשחק, מצב מרובי המשתתפים המקומי יעסיק אותך, אם כי לא כמו מצב מקוון. ההרחקה של משחק מקוון מאכזבת; היינו שמחים לראות תכונות מסדרת המחשבים - כלומר, לוח ה-Leaderboard המקוון - נוכחות בטיול כף היד הזה. חבל גם שבקרות מסך המגע של המשחק לא מצליחות לרצות ושאזורים כמו סאונד מרגישים מעט מיושנים ולא מלוטשים. ולבסוף, המספר העצום של אופניים שונים הזמינים, למרות שהם מרשימים, עשויים למשוך רק חובבים - שחקן ג'ו הממוצע יבחר כנראה באופניים המאוזנים ביותר, הקלים ביותר לשליטה.
בקיצור, Moto Racer הוא פריט חובה לחובבי הז'אנר, אבל למי שלא מכיר כותרות מירוצים ומחפש גישה קלילה יותר למירוץ, אולי Mario Kart הוא הימור בטוח יותר.