אני מודה, אף פעם לא אהבתי ריצה מהירה. המחשבה על גילוח של אלפיות שנייה בזמן במשחק וידאו תוך כדי משחק של אותו רצף שוב ושוב נשמעת, בתיאוריה, יותר מתסכלת מאשר מהנה. בטח, כצופה, בהחלט יש שמחה להעריך את הקוסמות של שחקנים שמוציאים הישגים מושלמים פיקסלים ומנפצים שיא זמן ריצה. אבל אין לי לא את הזמן ולא את הכוח לשקול לעשות זאת בעצמי.
למרבה המזל, השנה נתנה לנו משחק ששזר יחד קסם של עידן 8 סיביות, נגישות בגודל ביס ועידון מיומנויות ממכר.אליפות העולם של נינטנדו: מהדורת NESהיה השער שלי סוף סוף "להתחיל" בריצה מהירה, וזה חלק מהמשחקים הכי כיפיים שהיו לי ב-2024.
זה המשחק היחיד ששיחקתי השנה שגרם לי להשמיע צעקת ניצחון בלתי רצונית כאשר ניצחתי את המתחרים שלי באתגרי ריצה מהירים רצופים, והשגתי את עצמי בגביע זהב (צילום מסך). זו הייתה נחמה מתוקה ומתוקה לכל גביעי IRL שלא הצלחתי לזכות בהם במהלך חיי, ולכן זה הביא לי סיפוק עצום.
רק לסיכום, המשחק שוחרר ביולי וכולל אתגרי ריצה מהירה שחולצו מ-13 כותרי NES איקוניים. מצב אליפות העולם שלו מאפשר מיקום על לוח תוצאות שבועי בעוד שמצב ההישרדות מעמיד אותך מול זמני רוחות רפאים של שחקנים אחרים על פני שלושה אתגרים כדי למנוע חיסול. יש גם מצב מסיבה של שמונה שחקנים.
המשחק קיבל ביקורות מוצקות אך לא זוהרות (נינטנדו לייף נתנה לו 7/10). יש מבקרים שחושבים שזה פחות שאפתני ויצירתי מאשר אוספי הרטרו הקודמים של המפתח indieszero, המוזרNES רמיקססדרות ב-Wii U ו-3DS. לא בהכרח הייתי מערער על כך, אבל מצאתי שההתמקדות של NWC באתגרי ריצה מהירה טהורים מבוצעת היטב.
חלק ממה שמקשה כל כך להניח אותו מהיד הוא תחושת המשחק והסאונד המצחיקים שלו. כל אתגר מתחיל בספירה לאחור של משרוקית ומסתיים באפקט פופ וסינת' מספק, באופן שמושך את קולטני הדופמין שלך לרסק 'שחק שוב' כדי לשפר את ה-PB שלך. זוהי חוויה טובה עוד יותר לשחק עם בקר NES עבור תחושת הכפתור המיועד.
למרות שאולי זה לא משחק השנה שלי (שהוא הולך אליובאר חיות), זה הוציא את המתחרה בתוכי ובסופו של דבר הפך אותי לשחקן טוב יותר. למרות שכולנו שיחקנו את חלקנו במשחקי NES לאורך השנים, הדגש של אליפות העולם על שליטה עזר לי לגלות את הניואנסים של סכימת השליטה העמוקות של כותרים קלאסיים באופן שלא ידעתי קודם.
קח, למשל,זלדה השנייה: ההרפתקה של קישור, משחק שבקושי נגעתי בו לפני כן, בין השאר בגלל הקושי הידוע לשמצה שלו. העבודה שלי דרך אתגרי הריצה המהירה שלו עזרה לי להתמודד עם הקרב המעניש של המשחק. חלק מהאתגרים שלה, כמו 'קוטל השכנים' בדרגת המאסטר, הרגישו בתחילה בלתי אפשרי להשלים עם זמן S-tier.
זה במיוחד כרוך בהכאה של בוס בעל ראש סוס עם פרוסות חרב אוויריות בתזמון מדויק, מהלך שבסופו של דבר הרגיש אינטואיטיבי עם תרגול. כשהפעלתי מאוחר יותר את הגרסה המקורית של Zelda II ב-Nintendo Switch Online, מצאתי את עצמי נהנה מהמשחק הרבה יותר ממה שהיה לי בעבר, כי אליפויות העולם בעצם הראו לי את החבלים.
אפילו משחקים שאני מכיר די טוב, כמוהאחים סופר מריו,Excitebike, וההרפתקה של קירבי, נחשפו שכבות חדשות בעזרת גיליונות 'מידע מסווג' בהשראת Nintendo Power, המכסים את המסלולים היעילים ביותר, אסטרטגיות לחימה ותחבולות תנועה. יצאתי עם הערכה עמוקה יותר לאומנות שמאחורי הקלאסיקות הללו.
במשך מספר חודשים, התמודדתי עם האתגרים השבועיים שלה מבחינה דתית, אפילו הצלחתי להגיע לראש ה-Leaderboard (פעם אחת). אני מוצא את המצבים התחרותיים של המשחק מושלמים לאפס את האתגרים הספציפיים המוצעים כל שבעה ימים. ההתמקדות בקומץ האתגרים בכל שבוע עזרה לי לדחוף את המעטפת ולשפר בעקביות את התזמונים הטובים ביותר האישיים שלי.
הצפייה בשידורים החוזרים השבועיים של השחקנים המובילים הייתה מרתקת באותה מידה (מאז נינטנדו העלהאתר אינטרנטמציגים את הביצועים המובילים של כל שבוע). לראות את הדיוק והיעילות שלהם בפעולה זה משפיל ולפעמים מפתיע: הייתה מחלוקת קטנה בשלב מוקדם כאשר שחקן חצוףניצל תקלהבדונקי קונגשמעטים ידעו על קיומו.
המעורבות של המשחק דעכה באופן מובן בחודשים שחלפו מאז יציאתו, כשפחות נטלו חלק בתחרויות שבועיות. למרות שזו הזדמנות ארוכה, עדיין מחזיקה לי אצבעות לתוכן DLC.פאנץ' אאוט!!הוא השמטה בולטת של צד ראשון, והכללה של קלאסיקות NES מובילות של צד שלישי מה-קונטרה,Castlevania, אומגה מןהסדרה תמשוך שחקנים בחזרה אם ניתן יהיה לעשות הסכמים עם Konami או Capcom.
אחד הדברים המגניבים ביותר שהמפתחים יכולים להוסיף הוא אתגר עצמאי חדש המבוסס על 1990 בפועלאליפות העולם של נינטנדו מחסנית מותאמת אישית(בין פריטי האספנות הנדירים ביותר של NES שנמכרים בעשרות אלפי דולרים), העוקבת אחר הציונים המצטברים של שלושה סופר מריו אחים,ראד רייסר, וטטריס- מושמע ברצף. לשלב את זה מרגיש כמו עניין לא פשוט. יש לזה גם ביקוש נישה, עם רפרודוקציות שונות של העגלה המותאמת אישית, אחת מהן יש לנינטנדופעל נגד. תן לאנשים מה שהם רוצים, אני אומר.
רבים יבקשו, באופן טבעי, מהדורת SNES של הכותר הזה עם אותו פורמט, בדיוק כפי שאנשים קיוו ל-SNES Remix. קשה לומר אם הם יהיו מעקב כזה, אבל אפשר לקוות שנינטנדו ואינדייזרו לא ישבו על הידיים. נינטנדו לא תירתע מחגיגות נוספות של המורשת שלה, אבל סביר להניח שנצטרך לחכות לעוד יום נישואין גדול - או לפער גדול בין גולשים כבדים בלוח השנה לשחרור של Switch (2)!
כפי שהוא נראה, אליפות העולם של נינטנדו: מהדורת NES אולי לא היה המשחק הכי נוצץ של 2024, אבל, עבורי, הוא נשאר בולט עם שפע של פוטנציאל שלא מנוצל. זהו הומאז' אוהב לימי הזוהר של ה-NES ולתרבות ה-8 ביט שהקיפה אותו. יותר מכל, זו חגיגה של הקלאסיקות הנצחיות שעדיין מעצבות את אהבתי למשחקים.
